מסלול העברת האותות של טירוזין קינאז 2, מתווך איתות ציטוקינים, מעורב בפתופיזיולוגיה של פסוריאזיס. מעכב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עשוי להיות יעיל בטיפול בפסוריאזיס.

החוקרים ביצוע ניסוי קליני, כפול-סמיות, פאזה 2 של מעכב טירוזין קינאז 2, BMS-986165, במבוגרים עם פסוריאזיס מתונה-חמורה, לא כולל מטופלים עם חוסר תגובה קודם לתרופות הפועלות על מסלול העברת אותות של ציטוקינים דרך אותו מסלול טירוזין קינאז. המטופלים הוקצו באופן רנדומלי לקבלת התרופה באופן פומי במינון של 3 מ"ג כל יום שני, 3 מ"ג פעמיים ביום, 6 מ"ג פעמיים ביום או 12 מ"ג ביום או אינבו. נקודת הסיום העיקרית הייתה הפחתה של 75% או יותר מנקודת הבסיס ב-Psoriasis Area and Severity Indexי(PASI) בשבוע 12 (ציון גבוה יותר מעיד על חומרה רבה יותר של פסוריאזיס).

סך הכל 267 מטופלים קיבלו לפחות מנה אחת בקבוצת ההתערבות של הניסוי. בשבוע 12, אחוז המטופלים עם הפחתה של 75% או יותר במדד ה-PASI היה 7% (3 מתוך 45 מטופלים) עם אינבו, 9% (4 מתוך 44 מטופלים) עם 3 מ"ג של BMS-986165 כל יום שני (p=0.49 לעומת אינבו), 39% (17 מתוך 44 מטופלים) עם 3 מ"ג ליום (p<0.001 לעומת אינבו), 67% (30 מתוך 45 מטופלים) עם 6 מ"ג פעמיים ביום (p<0.001 לעומת אינבו), ו-75% (33 מתוך 44 מטופלים) עם 12 מ"ג ליום (p<0.001 לעומת אינבו). נצפו שלוש תופעות לוואי רציניות במטופלים שקיבלו את התרופה הפעילה, כמו כן מקרה אחד של מלנומה שפירה 96 יום לאחר התחלת הטיפול.

לסיכום, עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 בעזרת BMS-986165 במינונים של 3 מ"ג ליום ומעלה גרם לשיפור בפינוי הפסוריאזיס רב יותר מאשר אינבו במהלך תקופה של 12 שבועות. מחקר גדול וארוך יותר של תרופה זו דרוש בכדי לקבוע את הבטיחות ומשך האפקט במטופלים עם פסוריאזיס.

מקור: 

Papp, K. et al. (2018) The New England journal of medicine. 379(14)