הבטיחות של טיפול עם מטפורמין (Metformin) עבור חולי ספחת (פסוריאזיס) סוכרתיים איננה ברורה.
עוד בעניין דומה
מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את הבטיחות של טיפול עם מטפורמין במתאר של "עולם אמיתי" (Real-world safety) בקרב חולי ספחת הסובלים גם מסוכרת מסוג 2.
מחקר פרוספקטיבי זה התבסס על מאגר נתוני ביטוח הבריאות הלאומי. בהסתמך על מרשמים למטפורמין ולתרופות אחרות לסוכרת, חולקו כל חולי הספחת הסובלים גם מסוכרת מסוג 2 לקבוצת מטופלים עם מטפורמין, ולקבוצת מטופלים עם תרופות אחרות. התוצאים כללו תמותה מכל סיבה, ספחת חמורה, אשפוזים בגין ספחת, וכל סיבה לאשפוז חוזר.
לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת מטופלי מטפורמין (5,520 מטופלים) לבין קבוצת המטופלים עם תרופות אחרות (3,062 מטופלים), מבחינת הסיכון לתמותה מכל סיבה (יחס סיכונים 1.08, רווח בר-סמך 95%, 0.90-1.30), ספחת חמורה (יחס סיכונים 0.95, רווח בר-סמך 95%, 0.80-1.09), אשפוזים בגין ספחת (יחס סיכונים 1.32, רווח בר-סמך 95%, 0.90-1.93), ואשפוז חוזר מכל סיבה (יחס סיכונים 0.99, רווח בר-סמך 95%, 0.90-1.11). ניתוח מסוג מנה-תגובה הראה שלא חלה עלייה מובהקת בסיכון לספחת חמורה ולאשפוזים הקשורים לספחת, אפילו לאחר מתן מרשם למטפרומין ליותר מ-80 מנות יומיות מוגדרות, או למינון יומי של 1000 מיליגרם (ערך P עבור מגמה קווית > 0.05).
החוקרים הסיקו שניתן לרשום מטפורמין לחולי ספחת סוכרתיים ללא חשש מבחינת בטיחות.
מקור:
Su, YJ. et al. (2019). The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. 104(8): 3279-3286