האם דיכאון בקרב מבוגרים משפיע על החיסוניות כנגד חצבת?

דיכאון עלול לפגוע בתגובה הרצויה למתן חיסונים בקרב מבוגרים. בעוד שחיסונים רבים ניתנים בתקופת הילדות, לא ידוע האם דיכאון שהחל בגיל ההתבגרות או בגילאי הבגרות קשור לפגיעה בהגנה שמספקים החיסונים שניתנו בילדות. מחקר זה בחן את ההשערה לפיה אנשים הסובלים מהפרעות מצב רוח שהחלו במהלך ההתבגרות או הבגרות, יתייצגו עם חיסוניות מופחתת לחצבת, אחת מהמחלות נגדן מחוסנים בילדות.

בוצע כימות של נוגדני IgG לחצבת בקרב מתנדבים הסובלים מהפרעה דו קוטבית (מספר משתתפים 64, גיל התחלת הפרעה ממוצע 16.6±5.6), בעזרת בדיקה חיסונית ייעודית (Solid phase immunoassay). אותו כימות נוגדנים בוצע גם בקרב מבוגרים הסובלים מדיכאון פעיל ומאובחנים עם הפרעת דיכאון מאג'ורי (85 משתתפים, גיל התחלת הפרעה ממוצע 17.9±7.0), בקרב מטופלים המאובחנים עם הפרעת דיכאון מאג'ורי אך נמצאו בהפוגה (82 משתתפים, גיל התחלת הפרעה ממוצע 19.2±8.6), ואצל נבדקי ביקורת שלא סבלו מדיכאון כלשהו (202 משתתפים). כל המשתתפים במחקר נולדו לאחר הכנסת החיסון לחצבת בארצות הברית בשנת 1963.

בהשוואה לקבוצת הביקורת, המשתתפים מקבוצת הדיכאון הפעיל (P=0.021, יחס סיכויים מותאם 0.47, רווח בר-סמך 0.24-0.90), ומקבוצת הדיכאון בהפוגה (P=0.038, יחס סיכויים מותאם 0.50, 0.26-0.97) היו בסבירות נמוכה יותר בעלי סרולוגיה חיובית לחצבת. בהשוואה למשתתפים שסבלו מהפרעת דיכאון מאג'ורי אך לא טופלו תרופתית, מטופלים שהיו תחת טיפול תרופתי פעיל אופיינו במשך מחלה ארוך יותר והיו בסבירות נמוכה יותר להיות בעלי סרולוגיה חיובית לחצבת.

החוקרים הסיקו שמטופלים הסובלים מהפרעת דיכאון מאג'ורי שהחלה בגילאי ההתבגרות או הבגרות הם בסבירות נמוכה יותר להיות בעלי סרולוגיה חיובית לחצבת. מכיוון שטיטרים נמוכים יותר של נוגדני IgG קשורים לסיכון מוגבר להידבקות בחצבת, הפרעת דיכאון מאג'ורי עשויה להגביר את הסיכון והחומרה של זיהום בנגיף. ייתכן והדבר נובע מרמת אחזקה ירודה של ההגנה שאמור החיסון לספק כנגד חצבת.

מקור: 

Ford, BN. et al. (2019). Psychological Medicine. 49(2): 243-249