ספחת (פסוריאזיס) מאופיינת בהיפרפרוליפרציה והשתנות פגומה של קרטינוציטים (KCs). חולי ספחת נמצאים בסיכון גבוה לסוכרת ותחלואה קרדיווסקולרית. שאלת המרכיב הגנטי בפתופיזיולוגיה של ספחת נשארה ללא תשובה בעקבות מחסור במודלים חוץ גופיים ממקור אנושי אשר יחקו את הפנוטיפ של המחלה. במחקר זה נעשה שימוש לראשונה במודל לספחת של תאי גזע פלוריפוטנטים ממקור אנושי (iPSCs). אותם תאים נשאו את החתימה הגנטית של מטופלים שהשתתפו במחקר. החוקרים יצרו iPSCs ממטופלים עם ספחת (PsO-iPSCs) וממשתתפים בריאים (Ctr-iPSCs), אשר השתנו קרטינוציטים בשלים.
עוד בעניין דומה
בריצוף RNA בקרטינוציטים שהתפתחו מ-Ctr-iPSCs ומ-PsO-iPSCs זיהו החוקרים 361 גנים שעברו upregulation ו-412 גנים שעברו downregulation. קרטינוציטים מ-PsO-iPSCs הדגימו תעתיקים לא מבוקרים שהיו קשורים לספחת והשתנות קרטינוציטים, כמו HLA-C,יKLF4, כמוקינים, ו-HLA-DQA1, בנוסף לתעתיקים שהיו קשורים עם עמידות לאינסולין, כמו IRS2, GDF15, GLUT10, וGLUT14.
הנתונים שנאספו במחקר הצביעו על כך שאנומליות בקרטינוציטים היו המניע העיקרי שגרם לפתולוגיה של ספחת והדגישו את התרומה המהותית של של פרדיספוזיציה גנטית בהתפתחות ספחת ועמידות לאינסולין.
מקור:
Ali G et. al (2020) Stem Cells and Development DOI: 10.1089/scd.2019.0150