מחקרים

הקשר בין פסוריאזיס עורית וקומורבידיות סומטית לבין התפתחות תחלואה פסיכיאטרית

חולי פסוריאזיס הסובלים מתחלואה סומטית נלווית הינם בעלי סיכון מוגבר לפתח תחלואה פסיכיאטרית, לרבות חרדה, דכאון ונטיה לאובדנות – ממצא אשר מחזק את הצורך בטיפול הוליסטי במחלת הפסוריאזיס

22.09.2020, 16:44

פסוריאזיס היא מחלה סיסטמית מורכבת הכוללת מעורבות עורית, קומורבידיות סומטית (בעיקר מחלות קרדיווסקולריות ומטבוליות) ותחלואה פסיכיאטרית. למרות שתפיסה זו לגבי המחלה הינה מקובלת מאוד, סינרגיזם אפשרי בין טריאדת הסימפטומים הללו טרם נחקר כהלכה.

מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הקשר הבלתי תלוי בין פסוריאזיס עורית ותחלואה סומטית נלווית לבין התפתחות תחלואה פסיכיאטרית, וכן להעריך האם פסוריאזיס עורית וקומורבידיות סומטית פועלות באופן סינרגטי להגברת הסיכון לתחלואה פסיכיאטרית במידה רבה יותר מאשר הקשרים המצטברים.

משתתפי המחקר גויסו בין ינואר 2005 לדצמבר 2010, במסגרת מחקר מקרה-ביקורת רטרוספקטיבי זה, תוך שימוש במאגר רישום מנהלי מבוסס-אוכלוסיה של מטופלים שבדים במעקב קליני שגרתי. ניתוח הנתונים התרחש בין מרץ 2017 לדצמבר 2019. המשתתפים היו מטופלים עם פסוריאזיס עורית ומשתתפי הביקורת היו ללא פסוריאזיס, אשר זווגו לפי גיל, מין ועיר מגורים. כל המשתתפים היו ללא תחלואה פסיכיאטרית קודמת.

הסיכון להופעת תחלואה פסיכיאטרית (הרכב של דיכאון, חרדה ואובדנות) מוצג במחקר זה באמצעות עקומות קפלן-מאייר, עם ריבוד לנוכחות פסוריאזיס עורית ותחלואה סומטית נלווית. אסוציאציות מותאמות של פסוריאזיס עורית וקומורבידיות סומטית עם התפתחות תחלואה פסיכיאטרית, נותחו באמצעות מודלי רגרסיה ע"ש קוקס לחישוב סיכונים פרופורציונליים, כולל אינטראקציות להערכת קשרים סינרגיסטיים. שלושת מרכיבי התחלואה הפסיכיאטרית הוערכו גם בנפרד.

סך הכל נכללו במחקר 93,239 מטופלים עם פסוריאזיס עורית (גיל ממוצע 54 [סטיית תקן 17] שנים; מתוכם 47,475 גברים [51%]) ו-1,387,495 משתתפי ביקורת (גיל ממוצע 54 [סטיית תקן 16] שנים; מתוכם 702,332 גברים [51%]). כצפוי, למטופלים עם פסוריאזיס עורית היו קומורבידיות סומטית ותחלואה פסיכיאטרית בסבירות גבוהה יותר מאשר משתתפי הביקורת. בהשוואה לאלו ללא פסוריאזיס עורית או קומורבידיות סומטית, מטופלים עם פסוריאזיס ללא תחלואה סומטית נלווית היו בסיכון גבוה יותר בשיעור של 1.32 לפתח תחלואה פסיכיאטרית (יחס סיכונים 1.32; רווח בר-סמך 95%, 1.27-1.36; P<0.001), בעוד שמטופלים עם פסוריאזיס וקומורבידיות סומטית היו בסיכון גבוה יותר בשיעור של 2.56 לפתח תחלואה פסיכיאטרית (יחס סיכונים 2.56; רווח בר-סמך 95%, 2.46-2.66; P<0.001). לא נמצאו קשרים סינרגיסטיים בין פסוריאזיס עורית ותחלואה סומטית נלווית לבין התפתחות תחלואה פסיכיאטרית (יחס סיכונים 0.93; רווח בר-סמך 95%, 0.81-1.04; P=0.21).

החוקרים מצאו כי קומורבידיות סומטית משפיעה על התחלת תחלואה פסיכיאטרית אף יותר מאשר פסוריאזיס עורית. הקשר הנצפה בין פסוריאזיס עורית ותחלואה סומטית נלווית לבין התפתחות תחלואה פסיכיאטרית, מחזק את הצורך בטיפול הוליסטי יזום לחולים עם פסוריאזיס.

מקור:

Kirk Geale et. al (2020) JAMA Dermatol., doi:10.1001/jamadermatol.2020.1398

נושאים קשורים:  מחקרים,  פסוריאזיס,  תחלואה פסיכיאטרית,  אובדנות
תגובות