מחקרים

הערכת הקשר בין פסוריאזיס לקוגניציה, מרקרים מוחיים בדימות והסיכון לדמנציה

מחקר רוטרדם לא הראה קשר בין פסוריאזיס לירידה בתפקוד הקוגניטיבי, סימנים מקדימים ב-MRI מוח ועלייה בסיכון לדמנציה

25.08.2021, 14:18
תצלום CT של המוח (צילום: אילוסטרציה)

בהתבסס על תחלואה קרדיומטבולית נלווית, דלקות וחפיפה עם גנטיקה הקשורה למחלת אלצהיימר, ייתכן ומטופלים עם פסוריאזיס נמצאים בסיכון גבוה לדמנציה והפרעה בתפקוד הקוגניטיבי. במחקר זה, שמו החוקרים למטרה להשוות את הקוגניציה, מרקרים של MRI מוח והסיכון לדמנציה בקרב משתתפים עם פסוריאזיס וללא פסוריאזיס אשר נכללו במחקר רוטרדם.

במחקר זה נכללו 318 משתתפים עם אבחנה של פסוריאזיס ו-9,678 משתתפים ללא פסוריאזיס (גיל ממוצע 66.1, 58% נשים). באמצעות רגרסיות לוגיסטיות ולינאריות, העריכו החוקרים את הקשר בין פסוריאזיס לתפקוד קוגניטיבי, לקות קוגניטיבית קלה ומרקרים לפגיעה מוחית ב-MRI. את חישוב הסיכון לדמנציה ביצעו החוקרים באמצעות רגרסיית קוקס. כמו כן, כלל המודלים עברו תקנון לגיל, מין, סטטוס חינוכי וגורמי סיכון קרדיווסקולריים.

תוצאות המחקר לא הדגימו הבדל בציוני המבחנים הקוגניטיביים בין משתתפים עם פסוריאזיס (מתוכם 28% עם טיפול סיסטמי ואולטרה-סגול) ומשתתפים ללא פסוריאזיס. כמו כן, לא נצפה הבדל בין המדידות הוולומטריות, מיקרו-מבניות ומוקדיות של MRI המוח בין משתתפים עם פסוריאזיס וללא פסוריאזיס. בבחינת הקשר בין פסוריאזיס ולקות קוגניטיבית קלה, לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית (יחס סיכויים מתוקנן 0.87; רב"ס 95% - 0.53-1.43). במהלך 115,000 שנות האדם שנכללו במעקב המחקר, אירעו 810 מקרי דמנציה (מתוכם 15 במשתתפים עם פסוריאזיס). לאחר תקנון עבור ערפלנים, נמצא כי לפסוריאזיס סיכון נמוך יותר לדמנציה (יחס סיכונים HR=0.50; רב"ס 95% - 0.28-0.91).

במחקר מבוסס-אוכלוסייה זה, לא נמצא קשר בין פסוריאזיס ומרקרים פרה-קליניים ב-MRI. כמו כן, לא נמצא כי משתתפים עם פסוריאזיס נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח דמנציה.

מקור: 

Pezzolo E. et al. Journal of the American Academy of Dermatology (2021). https://doi.org/10.1016/j.jaad.2018.07.046

נושאים קשורים:  מחקרים,  פסוריאזיס,  דמנציה,  MRI,  תפקוד קוגניטיבי
תגובות