תרופות במתן טופיקלי מהוות אחד מאופני הטיפולים העיקריים בפסוריאזיס. כמו כן, היצמדות לטיפולים אלה היא גורם חשוב להשגת שליטה ברמה טובה במהלך המחלה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את ההיצמדות של מטופלים לתרופות במתן טופיקלי ולזהות גורמים שייתכן וקשורים להיצמדות לטיפול במטופלים עם פסוריאזיס.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Dermatologic Therapy נכללו 93 מטופלים אשר לגביהם בוצעה הערכה להיצמדות לטיפול על פי שאלון בשאלון בן שני חלקים. החלק הראשון בחן את המאפיינים הדמוגרפיים, הסוציואקונומיים וגורמים הקשורים למחלה בעוד שהחלק השני, שאלון ה-ECOBי(Elaboration d'un outil d'evaluation de l'observance des traitements medicamenteux) בחן את ההיצמדות לטיפול.
תוצאות המחקר הראו כי ממוצע ההיצמדות לטיפול לפי דיווח עצמי עמד על 50.5%. כמו כן, הגורמים שנמצאו כקשורים להיצמדות גרועה לטיפול טופיקלי כללו מחלה חמורה, מעורבות גפיים תחתונות והיסטוריה של פסוריאזיס במשפחה. מנגד, ראו החוקרים כי דווקא מטופלים עם היסטוריה של סוכרת היו בעלי היצמדות טובה יותר לטיפול.
ממחקר זה עולה כי היצמדות לטיפול טופיקלי איננה גבוהה. כמו כן, לא נמצא קשר מובהק בין היצמדות לטיפול ורוב הגורמים הדמוגרפיים והסוציואקונומיים אשר נבחנו במחקר זה.
מקור:
Nasimi M. et al. Dermatologic Therapy (2022). https://doi.org/10.1111/dth.15547