הערכת כלי הדם ברשתית במטופלים עם פסוריאזיס עם וללא תסמונת מטבולית

מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Scientific Reports הייתה להעריך את כלי הדם ברשתית בקרב מטופלים עם פסוריאזיס ולבחון האם התסמונת המטבולית מהווה גורם סיכון נוסף להפרעה ברשת כלי הדם במטופלים אלה.

מחקר זה היה מחקר חתך אשר כלל 80 עיניים של 80 מטופלים, מתוכן 28 עיניים היו של מטופלים עם פסוריאזיס בלבד, 12 עיניים היו שייכות למטופלים עם פסוריאזיס ואבחנה של תסמונת מטבולית ו-40 עיניים היו של מטופלים בריאים אשר שימשו כקבוצת ביקורת. במסגרת המחקר, על ידי בדיקת OCTA העריכו החוקרים את הפלקסוסים הנימיים של הרשתית, ועל ידי מדד ה-PASI הוערכה רמת הפעילות של מחלת הפסוריאזיס.

תוצאות המחקר הראו כי הצפיפות הווסקולרית של הרשת הקפילרית השטחית הייתה נמוכה באופן מובהק בהשוואה בקבוצת המטופלים עם פסוריאזיס בהשוואה לקבוצת הביקורת, זאת בעוד שבקבוצת המטופלים עם פסוריאזיס נרשמה צפיפות ירודה אך ורק בתמונה שלמה ובאזורים הפריפובאליים הסופריוריים והטמפורליים (ערכי p היו 0.02, 0.03 ו-0.001, בהתאמה). עוד נמצא כי שינויים אלה היו במתאם חיובי עם משך המחלה. גם בבחינה של הרשת הקפילרית העמוקה נמצאה צפיפות נמוכה יותר באופן מובהק, הן בקבוצת המטופלים עם פסוריאזיס בלבד והן בקבוצת המטופלים עם פסוריאזיס והתסמונת המטבולית בהשוואה לקבוצת הביקורת (כל ערכי p<0.001).

ידוע כי מטופלים עם פסוריאזיס נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סיבוכים וסקולריים של הרשתית גם ללא עדות קלינית למחלה שכזו. במחקר זה נמצא כי הימצאות של התסמונת המטבולית מהווה גורם סיכון נוסף ככל הנראה בכך שהיא מביאה לאובדן ראיה שניוני על רקע שינויים איסכמיים שמתחילים בסבירות גבוהה ברשת הקפילרית העמוקה של הרשתית ומתקדמים לכל השלבים ברשתית.

מקור:

Tolba D. et al. Scientific Reports (2022). https://doi.org/10.1038/s41598-022-20307-3