פסוריאזיס היא מחלה סיסטמית כרונית המתווכת על ידי מערכת החיסון והיא פוגעת בכ-2-4% מאוכלוסיית העולם. כבר ידוע כי פסוריאזיס קורה למספר תחלואות ביניהן התסמונת המטבולית, תחלואה לבבית וממאירות. למרות שהדגימו בניתוחי על של מחקרי עוקבה גדולים סיכון מוגבר לממאירויות בקרב מטופלים עם פסוריאזיס, עדיין לא בוסס ביפן קשר בין פסוריאזיס והופעה של ממאירויות. לכן, מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת The Journal of Dermatology הייתה להעריך את הסיכון לממאירויות בקרב מטופלים עם פסוריאזיס.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר ניתחו החוקרים באופן רטרוספקטיבי מידע אודות 360 מטופלים עם פסוריאזיס מבית חולים על מנת להעריך את ההיארעות ואת סוגי הממאירות בקרב אוכלוסייה זו.
תוצאות המחקר הראו כי שיעור ההיארעות של ממאירויות עמד על 14.4% (52/360). הסוג הנפוץ ביותר מכלל הממאירויות היה סרטן קולורקטאלי עם שיעור היארעות של 20.9%, ואחריו סרטני עור (16.4%), סרטן קיבה (10.4%) וסרטן ריאה (10.4%). כמו כן, נמצא כי יחס ההיארעות המתוקנן של ממאירויות בהתאם לגיל ומין היה 1.235 (רב״ס 95% - 0.952-1.601), יחס אשר העיד על כך ששיעור הממאירויות היה גבוה יורת בקרב מטופלים עם פסוריאזיס בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אם כי הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית. מעבר לכך, בניתוחים רב-משתניים מצאו החוקרים כי קיים סיכון מוגבר לממאירויות בקרב גברים (יחס סיכונים – 3.15, רב״ס 95% - 1.381-7.187; p<0.001), במטופלים עם הופעה מאוחרת של פסוריאזיס (יחס סיכונים – 1.08, רב״ס 95% - 1.058-1.111; p<0.01) ובמטופלים עם אריתרודרמה פסוריאטית (יחס סיכונים – 4.44, רב״ס 95% - 1.354-14.581; p<0.05). עוד ראו החוקרים כי יש נטייה להפחתת הסיכון לממאירויות במטופלים המקבלים טיפולים ביולוגיים, אם כי גם במקרה זה לא נרשמה מובהקות סטטיסטית.
ממצאי המחקר הנוכחי מעלים את הצורך בסקר תקופתי אחר ממאירויות בקרב מטופלים עם פסוריאזיס עם גורמי סיכון ובקרב מטופלים עם דלקת פסוריאטית שאיננה בשליטה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
