מידע בתנאי העולם האמיתי לגבי השימוש בגוסלקומאב לטיפול בפסוריאזיס עדיין אוד מוגבל. לכן, מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Dermatology and Therapy הייתה להעריך את היעילות, הבטיחות והישרדות התרופה בטווח הארוך בתנאי העולם האמיתי.
עוד בעניין דומה
מחקר זה היה מחקר רטרוספקטיבי בו בוצע ניתוח של מידע מה-Czech Republic registryי(BIOREP) שכלל נתונים לגבי מטופלים אשר קיבלו טיפול עם גוסלקומאב.
במחקר השתתפו בסך הכל 333 מטופלים. תוצאות המחקר הראו כי השיפור במדד ה-PASI היה מובהק לאחר הטיפול. יתרה מכך, ציון ה-PASI הממוצע ירד מ-16 בתחילת המחקר ל-0.7, 0.9 ו-0.8 לאחר 12, 24 ו-36 חודשים, בהתאמה. כמו כן, נמצא כי ציוני PASI של 3 ומטה או 1 ומטה הושגו על ידי 93.9% ו-77.9%, 94.2% ו-71.0% וכן על ידי 94.8% ו-70.7% מהמטופלים לאחר 12, 24 ו-36 חודשי טיפול, בהתאמה. שיעורי תגובות PASI90 ו-PASI100 הושגו באוכלוסיית המחקר על ידי 81.8% ו-57.1%, 75.4% ו-50.7% וכן על ידי 75.9% ו-55.2% מהמטופלים לאחר 12, 24 ו-36 חודשים, בהתאמה. מעבר לכך, נמצא כי אחוז המטופלים שהשיגו תגובות PASI90 ו-PASI100 היה גבוה לאורך כל תקופת המחקר במטופלים שלא קיבלו טיפול ביולוגי טרם הטיפול עם גוסלקומאב ובמטופלים במשקל תקין. מנגד, נוכחות של דלקת מפרקים פסוריאטית לא נמצאה כמשפיעה על השגת תגובות אלה. מעבר להשפעה על מדד ה-PASI, שיפורים מובהקים נרשמו גם מדד איכות החיים הדרמטולוגית, כאשר ה-DLQI הממוצע ירד מ-14.2 בתחילת המחקר ל-0.9, 1.0 ו-0.7 לאחר 12, 24 ו-36 חודשים, בהתאמה. ממצא נוסף העיד כי מטופלים עם PASI100 היו בעלי ציון DLQI נמוך יותר לאורך תקופת המחקר בהשוואה למטופלים עם PASI90. בבחינת הפסקת טיפול, גורמים עיקריים להפסקת הטיפול עם גוסלקומאב כללו אובדן יעילות ב-7.1% מהמטופלים ורק 0.6% שהפסיקו בגלל תופעות לוואי של הטיפול. הישרדות התרופה המצטברת הייתה גבוהה למדי במחקר וירידה מינימלית נרשמה לאורך זמן והגיעה ל-91.6%, 87.0% ו-85.5% לאחר 12, 24 ו-36 חודשים טיפול, בהתאמה. טיפולים ביולוגיים קודמים, משקל המטופלים והימצאות של דלקת מפרקים פסוריאטית לא נמצאו כמשפיעים על הישרדות התרופה.
במחקר זה אשר בוצע בתנאי העולם האמיתי, מודגמת יעילות ארוכת טווח לצד פרופיל בטיחות טוב והישרדות גבוהה של התרופה גוסלקומאב לאורך תקופה של 36 חודשים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
