מטופלים המקבלים טיפול סיסטמי לפסוריאזיס בינונית עד חמורה נמצאים בסיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולרית. עם זאת, למיטב ידיעת מחברי המאמר, לא קיים מידע על הקשר שבין פעילות קלינית של המחלה ואירועים קרדיווסקולריים עתידיים באוכלוסייה זו. מידע שכזה יכול לסייע לזהות מטופלים הנמצאים בסיכון מוגבר למחלות קרדיווסקולריות ולספק מידע לגבי פוטנציאל המניעה של מחלות אלה על ידי טיפול בפסוריאזיס. לכן, מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology הייתה לבחון את הקשר שבין מדד ה-PASI ואירועים קרדיווסקולריים שהוגדרו כאשפוז על רקע מחלה קרדיווסקולרית או מוות על רקע סיבה קרדיווסקולרית.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר קישרו החוקרים בין מידע שנאסף באופן פרוספקטיבי הקשור למדד ה-PASI וסיכון קרדיווסקולרי למידע אדמיניסטרטיבי מבוסס אוכלוסייה לגבי אשפוזים וסיבות תמותה. החוקרים העריכו את הקשר שבין מדד ה-PASI ואירועים קרדיווסקולריים על ידי שימוש במודל קוקס של סיכון פרופורציונלי כאשר מדדי ה-PASI וסיכון קרדיווסקולרי ל-10 שנים על פי פרמינגהאם היו משתנים המשתנים לפי זמן.
במחקר נכללו 767 מטופלים עם 6,264 ציוני PASI. תוצאות המחקר הראו כי לאחר תקנון לסיכון קרדיווסקולרי ל-10 שנים ומחלה קרדיווסקולרית קודמת, עלייה בנקודה אחת מדד ה-PASI הייתה קשורה ליחס סיכונים של 1.04 (רב״ס 95% - 1.01-1.07) לאירוע קרדיווסקולרי. ממצאים אלה עמדו בעינם גם בניתוחי רגישות.
ממחקר זה עולה כי מדד ה-PASI הוא סמן בלתי תלוי למחלה קרדיווסקולרית עתידית בקרב מטופלים עם פסוריאזיס בינונית עד חמורה.
מקור: