פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית המתווכת על ידי מערכת החיסון והיא דורשת ניהול ארוך טווח. עם זאת, עקב מגוון סיבות ביניהן כספיות, מטופלים רבים שהגיעו לרמיסיה קלינית מפסיקים את נטילת הטיפול. נכון להיום, מעט מאוד מחקרים העריכו את הזמן עד להישנות המחלה לאחר הפסקת הטיפול עם גוסלקומאב בתנאים של העולם האמיתי. לכן, מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Dermatologic Therapy הייתה להעריך, בקרב מטופלים עם פלאק פסוריאזיס בינונית עד חמורה שהפסיקו ליטול טיפול עם גוסלקומאב, את הזמן עד להישנות המחלה.
עוד בעניין דומה
מטופלים עם פלאק פסוריאזיס בינונית עד חמורה שעמדו בתנאים להיכללות היו כאלה שקיבלו לפחות 2 מנות של גוסלקומאב בין מרץ 2020 ומרץ 2022. במחקר נכללו מטופלים אשר השיגו תגובת PASI<3 בשבוע 12. הישנות הוגדרה כהתחלה מחדש של טיפול סיסטמי לאחר הפסקת הטיפול עם גוסלקומאב והזמן עד להישנות הוגדר כאינטרוול שבין מנת הטיפול האחרונה עם גוסלקומאב ותחילת הטיפול הסיסטמי.
במחקר נכללו 76 משתתפים. תוצאות המחקר הראו כי הישנות אירעה ב-60.5% ממשתתפי המחקר, כאשר מדד ה-PASI החציוני בזמן ההישנות עמד על 4.6 (טווח בין רבעוני – 1.6-8.4) והזמן החציוני עד להישנות עמד על 201 ימים (טווח בין רבעוני – 159-314 ימים). עוד נמצא כי פרופורציית המטופלים עם תחלואה נלווית הייתה שונה באופן מובהק בתחילת המחקר בין קבוצת המטופלים שחוותה הישנות לזו שלא חוותה (p<0.05). כמו כן, בהשוואה למטופלים עם מדד PASI קטן מ-3, לאלה עם מדד PASI של 3 ומעלה במהלך הישנות המחלה לקח יותר זמן להגיע להישנות (p<0.001).
ממחקר זה עולה כי טיפול עם גוסלקומאב מספק אחזקה טובה לאחר הפסקת הטיפול בתנאי העולם האמיתי. עוד נמצא כי ערכי PASI גבוהים יותר בזמן ההישנות היו קשורים לזמן ארוך יותר עד ההישנות.
מקור: