במחקרי VOYAGE 1 ו-VOYAGE 2, חולקו חולי פסוריאזיס באופן אקראי, לקבלת טיפול עם גוסלקומאב, אינבו או אדלימומאב. כעת מתפרם בכתב העת The Journal of Dermatology, ניתוח פוסט-הוק בו נכללה תת-אוכלוסיה אסייתית עם פסוריאזיס קשה לטיפול, אשר טופלו עם גוסלקומאב, אדלימומאב או אינבו. החוקרים ביצעו השוואה בין הטיפולים\אינבו, בשבוע 16. קבוצות ההתערבות הושוו גם בשבוע 24.
עוד בעניין דומה
התוצאים העיקריים כללו חולים שהשיגו ציונים של 0 או 1 (נקי או קרוב לנקי) או 0 (נקי) ב-ss-IGAי(scalp-specific Investigator's Global Assessment) - מדד הערכה למצב הקרקפת, hf-PGAי(Physician's Global Assessment of the hands and/or feet) - מדד הערכה של מצב הידיים ו\או הרגליים, f-PGAי(fingernail PGA) - מדד להערכת מיטת הציפורן, ואחוז השיפור במדד NAPSIי(Nail Psoriasis Severity Index) - מדד לחומרת המחלה. היעילות הוערכה גם לפי היסטוריה של טיפול ביולוגי. המחקר הנוכחי כלל סך של 199 חולים.
תוצאות המחקר הדגימו כי בשבוע 24, שיעור החולים שהגיעו ל"נקי" או "כמעט נקי" עם גוסלקומאב היה גבוה בהשוואה לאדלימומאב, וזאת עבור חולים עם פסוריאזיס בקרקפת (ss-IGA) (72 [85.7%] לעומת 35 [67.3%], P = 0.004) ועבור חולים עם מחלה של הידיים ו/או הרגליים (hf-PGA) (29 [82.9%] לעומת 16 [61.5%], P = 0.054). בקרב נבדקים עם מחלה של הציפורניים התקבלו תוצאים דומים בין הקבוצות (f-PGA) (28 [63.6%] לעומת 17 [54.8%], P = 0.412). השיפורים הממוצעים של גוסלקומאב ב-NAPSI היו דומים לאלו של אדלימומאב (39.9% לעומת 35.9%, P = 0.618). בקרב נבדקים אשר טופלו עם גוסלקומאב ובהשוואה לאלו אשר טופלו עם אדלימומאב, התקבלו שיעורים גבוהים יותר של תגובה מלאה של הקרקפת, הידיים ו/או הרגליים בשבוע 24. תוצאים אלו התקבלו, ללא תלות במצב הביולוגי הבסיסי (טיפול נאיבי או רקע ביולוגי קודם).
מתוצאות מחקר זה עולה כי גוסלקומאב נמצאה כעדיפה על אדלימומאב לטיפול בפסוריאזיס בקרקפת ובידיים ו/או ברגליים, ובאופן יחסי גם במחלה של הציפורניים.
מקור: