היעילות והבטיחות של איקסקיזומאב בחולי דלקת מפרקים פסוריאטית הסובלים מתסמינים חמורים נבדקו באופן מצומצם יחסית עד כה. כעת, במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Rheumatology and Therapy'', החוקרים דיווחו על היעילות והבטיחות של איקסקיזומאב, נוגדן אנטי-אינטרלוקין-17A, במסגרת אנליזת פוסט-הוק של הניסוי SPIRIT-P1.
עוד בעניין דומה
משתתפי המחקר טופלו עם אינבו, איקסקיזומאב במינון 80 מיליגרם פעם בשבועיים (Q2W) או פעם בארבעה שבועות (Q4W), או עם אדלימומאב במינון 40 מיליגרם Q2W, במשך 24 שבועות בסך הכל. באנליזה על תת-קבוצה זו של SPIRIT-P1, החוקרים הגדירו את החולים בדלקת מפרקים פסוריאטית חמורה באמצעות ציון > 7 ב-modified composite psoriatic activity index total, וציון 3 במדד דלקת המפרקים הפריפריאליים (> 4 מפרקים רגישים או נפוחים וציון ≥ 0.5 ב- Health Assessment Questionnaire-Disability Index). היעילות נמדדה לפי תוצאים מפרקיים ועוריים, כולל התקדמות המחלה.
מתוצאות החוקרים עולה כי בקרב אוכלוסיית החולים הסובלים ממחלה קשה נמצא שיעור גבוה יותר באופן מובהק של חולים שטופלו עם איקסקיזומאב השיגו שיפור של 20% ב-American College of Rheumatology criteriaי(ACR 20), בהשוואה לאלו שקיבלו אינבו (63.3% עבור איקסקיזומאב Q4W,י60.4% עבור איקסקיזומאב Q2W, ו- 24.5% עבור אינבו). כמו כן, בקרב אוכלוסיית המחלה הקשה נצפו שיעורי תגובה גבוהים יותר באופן סטטיסטי של ACR50, ACR70, ACR core set, פעילות מחלה נמוכה לפי disease activity index for psoriatic arthritis (DAPSA), DAPSA remission, ו-28-joint disease activity score לפי חלבון מגיב C, וכן ב-Psoriasis Area and Severity Indexי (PASI) 75,יPASI 90, ו-PASI 100י(p ≤ 0.001), בהשוואה לאינבו.
עוד עולה מתוצאות החוקרים כי ממצאי היעילות ופרופיל הבטיחות של איקסקיזומאב בקרב האוכלוסייה הקשה היו עקביים עם אלו שנצפו בכלל האוכלוסייה, וכי לא זוהו סוגיות בטיחות חדשות.
לסיכום, החוקרים הדגימו כי בחולי דלקת מפרקים פסוריאטית חמורה, הטיפול עם איקסקיזומאב למשך 24 שבועות הוביל לשיפור בתסמינים המפרקיים והעוריים. פרופיל הבטיחות בקרב אוכלוסיית החולים הקשים היה עקבי ותאם לפרופיל הבטיחות של איקסקיזומאב.
מקור: