חוקרים מהמרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית פיתחו שיטה חדשנית לסיקור הזיהום המולד בנגיף ה-CMV בכלל היילודים, המבוססת על מקבצי דגימות רוק. על השיטה, שעשויה להוביל לשינוי עולמי בגישה לזיהום המולד ולאבחון יילודים, נכתב בכתב העת Nature Medicine לאחרונה.
עוד בעניין דומה
השיטות הקיימות עד כה לאבחון CMV אבחנו מספר מצומצם של יילודים, דבר שהוביל להחמצה של רוב היילודים שנדבקו בנגיף ולפגיעה התפתחותית עם השפעה לכל החיים.
פרופ' דנה וולף, מנהלת היחידה לוירולוגיה קלינית בבית החולים הדסה עין כרם, הסבירה כי "נגיף ה-CMV הוא המוביל והמשמעותי ביותר בזיהומים מולדים בארץ ובעולם. אחד מתוך 200 יילודים נולד עם הזיהום שעלול להוביל לבעיות נוירולוגיות ולבעיות התפתחות ומהווה אחוז משמעותי מקרב המקרים של חירשות בגילים אלה. למרות זאת, המודעות לחשיבות של הוירוס יחסית נמוכה בציבור הרחב. לא מדובר בפנדמיה, אלא בזיהום מולד הנמצא פה באופן קבוע, מעין התפרצות שקטה ומתמשכת המשפיעה עמוקות על ילדים ומשפחותיהם".
נגיף הציטומגלו, המוכר יותר בשמו המקוצר CMV, מתפשט באמצעות נוזלי גוף או מגע קרוב עם אדם הנושא את הנגיף, כשלרוב הוא עובר בין ילדים צעירים בפעוטונים ובגני הילדים. ההדבקה בנגיף זה לרוב אינה מורגשת, או שתסמיני המחלה דומים לתסמיני שפעת והם אינם מסוכנים באנשים בוגרים ובריאים. אך אם ההדבקה של האם מתרחשת במהלך הריון, הנגיף יכול לעבור לעובר דרך השליה והידבקות העובר יכולה לגרום לו לפגיעה קשה שתשפיע באופן ניכר על איכות חייו.
עד לביצוע המחקר, השיטות המקובלות בעולם לאבחון הזיהום המולד ב-CMV התמקדו רק במקרים המעלים חשד להידבקות, כך שרוב היילודים עם הזיהום המולד כלל לא היו מאובחנים. פרופ' וולף מציינת כי "ברוב המרכזים בארץ ובעולם בודקים רק את היילודים שלגביהם קיים חשד להידבקות בוירוס, למשל כשהיילוד נכשל בסקר השמיעה, כשיש חשד לשינויים במערכת העצבים המרכזית, כשהיילוד קטן מהנורמה או כשהאם נדבקה בוירוס במהלך ההריון ואובחנה בכך. אולם, רוב הילדים שנולדים עם הזיהום הם אסימפטומטיים, כך ששיטות האבחון הקיימות היום מפספסות את רוב היילודים עם הזיהום המולד. מדובר בעשרות אלפי ילדים ברחבי העולם מדי שנה".
כדי לאבחן את כלל היילודים בשיטה המסורתית יש צורך בלקיחת דגימת רוק מכל יילוד ובדיקתה במעבדה, שיטה שדורשת משאבים רבים. השיטה שפותחה ב"הדסה" ובאוניברסיטה העברית נשענת על פיתוח שלהם מתקופת הקורונה, הכולל קיבוץ דגימות רוק של היילודים, שיטה שהוכיחה את עצמה כיעילה ואמינה.
במחקר, שנערך בהובלת פרופ' וולף, יחד עם ד"ר מורן יסעור מהאוניברסיטה העברית ובשיתוף עם פרופ' סמדר אבן טוב, מנהלת המחלקה לנאונטולוגיה בהדסה וצוותיהן, נבדקו 15,805 אלף יילודים בבתי החולים הדסה עין כרם והר הצופים במהלך השנים 2022-2023.
"בתקופת הקורונה, כדי להצליח לבדוק את אלפי הדגימות שקיבלנו ביום, פיתחנו שיטה של איגום דגימות. כעת, השתמשנו ביכולת הזו כדי ליצור גישה חדשה לאבחנת הזיהום המולד ב-CMV", מסבירה פרופ' וולף. "למעשה, אנחנו לוקחים דגימת רוק מכלל הילודים שהוריהם מאשרים את הבדיקה, ומקבצים שמונה דגימות יחד וכולן נבדקות בפעם אחת. אם התוצאה שלילית, כלל הבדיקות מדווחות כשליליות ואם התוצאה חיובית, אנחנו בודקים בשנית כל דגימה באותה הקבוצה בנפרד". ד"ר יסעור מוסיפה ואומרת "שיתוף הפעולה שיצרנו בפנדמיה אפשר התמודדות עם אתגרים רפואיים נוספים".
במשך תקופת המחקר אותרו 54 יילודים שנולדו עם זיהום מולד ב-CMV. יותר ממחציתם היו אסימפטומטיים. הסיקור האוניברסלי אפשר זיהוי מוקדם של הזיהום ביילודים, שכעת נמצאים במעקב, ואלמלא שיטת האבחון החדשה, הזיהום כלל לא היה מאותר אצל חלקם. פרופ' וולף מדגישה כי לא רק שהשיטה נמצאה כאמינה מאוד, היא גם חסכה 83% מהבדיקות, זמן, כמות בדיקות, עלויות כספיות וצוות עובדים, ובכך אפשרה את סיקור כלל הילודים.
"יש מצבים בהם היילודים האסימפטומטיים הנולדים עם הוירוס יפתחו בשנים הראשונות לחייהם חירשות או ליקויים בהתפתחות שפה או התפתחות מוטורית וקוגניטיבית. עם אבחנה מוקדמת ניתן לעקוב, לטפל ואפילו למנוע את התפתחות החירשות והידרדרות הסימנים הנוירולוגיים בעזרת טיפולים אנטי ויראליים וליווי רפואי מוקדם", מסכמת פרופ' וולף. היא מקווה כי בזכות ממצאי המחקר ניתן יהיה להגיע לאבחון מוקדם, לטיפול ולמעקב של אחוז משמעותי של ילדים שאחרת לא היו מאובחנים. בנוסף, היא מעריכה כי המחקר גם ישמש כבסיס לבחינת ההיקף האמיתי של הזיהום המולד ולהערכת חיסונים עתידיים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
